מבוישות

מבוישות

мн.ч., ж. р., 1,2,3 л., наст. вр./

בּוּיַש [-, מְבוּיָש, יְבוּיַש]

был опозорен

————————

מבוישות

мн. ч. ж. р. /

מְבוּיָש

пристыженный, смущённый